ביאור:בראשית לד כו
בראשית לד כו: "וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי חָרֶב וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לד כו.
וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי חָרֶב
[עריכה]כפי שרואים הם הרגו את חמור ואת שכם בנו, אבל לא נאמר שהם הרגו כל זכר בביתם. ניתן להסיק שגם בבתי הנכבדים, "יֹצְאֵי שַׁעַר עִירוֹ", הרגו רק את הגברים ולא את הזקנים, הילדים והתינוקות.
וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ
[עריכה]רואים שדינה היתה בביתו של שכם מאז התחלת הסיפור ושכם לא החזיר אותה. לא נאמר מה דינה רצתה וחשבה. לדינה היה תפקיד חשוב בתולדות עמנו שגרם להתחזקות בני ישראל בכנען כמלכים חזקים השולטים במרכז הארץ, אולם היא עצמה היא דמות טרגית והיא נשארה לא נשואה ולא זכתה להקים שבט.
מקורות
[עריכה]נלקח בחלקו מ- סנדובסקי, אילן .(14/09/2010). פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=80762